לוי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

החלטה

1.בפניי בקשה של המאגר הישראלי לביטוי רכב "הפול" (להלן: "הנתבעת"), להורות למומחה בתחום השיקומי, ד"ר זייליג, להתעלם מ-3 מסמכים שנערכו על ידי עובדת סוציאלית מבי"ח רמב"ם ותל השומר, שאינם כנטען מסמכים רפואיים, שכן אינם מפרטים דרכי טיפול ו/או אבחנות ו/או המלצות ודרכי שיקום, ונועדו לצורך קבלת סיוע כלכלי או לצרכי המשפט, ואינם רלבנטיים למומחיותו של ד"ר זייליג.

2.מר יוסף לוי (להלן: "התובע") מתנגד לבקשה. לטענתו, המסמכים מותרים להגשה, שכן נוגעים לצרכי טיפולו של התובע ואינם בבחינת חוות דעת. עוד ציין התובע, כי העובדות הסוציאליות הינן חלק מצוותי המחלקות שטיפלו בתובע במהלך אשפוזו, ויש על כן לאפשר הצגת המסמכים למומחה.

3.המקור הנורמטיבי לבחינת טענות הצדדים, הינו תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: "התקנות"). התקנה קובעת כי ניתן להעביר למומחה רפואי מסמכים רפואיים, ככל שאלה מפרטים דרכי טיפול, אבחנות ו/או המלצות ודרכי שיקום, ובלבד שאינן חוות דעת. קו הגבול, בין טיפול לבין חוות דעת, לא תמיד ברור והדבר נכון במיוחד בתחום הנפשי. ראה: רע"א 4312/01, תמאם נ' אררט-חברה לביטוח בע"מ (16/08/01) ; רע"א 5638/95, מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4), 865 (1996), שם נאמר:

"לעיתים קל לקבוע מה נחשב לחוות דעת. לעיתים יש קושי לתחום את קו הגבול בין תיאור טיפולי אוטנטי לבין חוות דעת. כל דיאגנוזה היא – במידה מסוימת – חוות דעת, ואין טיפול ללא קביעת דיאגנוזה. ככל שאנו גולשים לתחום הנפשי הולך וגדל תחום חווי הדעה".

4.ככלל, מקום בו יש ספקות בקביעת "קו הגבול", הספק צריך לפעול לזכותו של התובע. גם אם יש במסמך זה או אחר סממן של חוות דעת או חלק של דיאגנוזה וחיווי דעה, חזקה על המומחה מטעם ביהמ"ש כי יידע להפעיל שיקול דעת עצמאי, ולהעבירו בכור ביקורתו האישית, על סמך הידע והניסיון המקצועי שלו ועל סמך הבנת תפקידו כמומחה ביהמ"ש.

ראה: רע"א 3906/95, אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (פרסום נבו), ורע"א 9646/03, מלאד סולימאן נ' קיפמן אורית (קטינה) (פרסום נבו).

5.בנוסף, יש ליתן משקל לאובייקטיביות של המסמך – האם נערך על ידי רופא פרטי שנשכר על ידי התובע לצורך התביעה או על ידי גוף ניטראלי כמו בית חולים.

ראה: רע"א 5638/95 לעיל.

6.גם תוך נקיטת גישה ליבראלית ביותר, סבורני כי אין מקום להתיר את הגשת המסמכים שהנתבעת מתנגדת להגשתם. עיון במסמכים מעלה כי אלה נערכו על ידי עובדות סוציאליות, שנמנות ככל הנראה על צוותן של מחלקות, בהן אושפז התובע בב"ח רמב"ם ובבי"ח תל-השומר לאחר פציעתו.

מסמכים אלה, במהותם ותוכנם, אינם מסמכים רפואיים כלל. המסמכים אינם מפרטים דרכי טיפול, אבחנות או המלצות ודרכי שיקום. המסמכים בעיקר מתמקדים בתיאור המצב הסוציואקונומי של משפחת התובע ומצבם הרפואי הקשה של בני משפחה נוספים, ונועדו במהותם לצורך קבלת סיוע כלכלי מגורמים אלה ואחרים ו/או לצרכי משפט. ניתן להניח כי המידע הכלול במסמכים נמסר לעובדות הסוציאליות מהתובע ובעיקר מבני משפחתו והמידע הכלול בהם לא נובע מבדיקה ו/או מידיעה אישית או מקצועית של עורכות המסמכים.

חזקה שד"ר זייליג, מומחה השיקום, יוכל לקבל מידע ותיעוד שוטף ומלא מתיקו הרפואי עב הכרס של התובע ומגביית פרטים אנמנסטיים מהתובע, ויוכל ליתן חוות דעת רצינית ומקצועית, לעניין צרכי השיקום והסיעוד של התובע, בלא רישומים אלה.

7.לנוכח האמור, ומשהמסמכים עומדים בגדר הוראת סעיף 8א' לתקנות, לא היה מקום להמציאם למומחה.

בנסיבות העניין, סבורני כי יש להורות למומחה להתעלם מהמסכים.

8.החלטה מקוצרת תישלח למומחה, ד"ר זייליג, ולצדדים בנפרד.

9.המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"א, 16 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: